פליקס האוסדורף, אחד המתמטיקאים החשובים במאה העשרים, שם קץ לחייו במקום להתייצב במחנה ריכוז בגיל 73
ניסית להניא אותנו ממנה […] מה שעבר על היהודים בחודשים האחרונים מעורר חשש מוצדק שלא נוכל עוד לחיות בתנאים שאפשר לסבול אותם”.כך נפתח מכתבו של המתמטיקאי הגרמני היהודי פליקס האוסדורף (Hausdorff) לידידו, עורך הדין הנס וולשטיין (Wollstein), לאחר שקיבל הוראה להתייצב במחנה ריכוז סמוך לעיר בון בתחילת 1942. להאוסדורף, שהיה כבר בן 73, לא היו אשליות לגבי טיבו של המחנה, וגם לא הייתה לו כל כוונה להניח לנאצים לרצוח אותו. הוא שם קץ לחייו, יחד עם אשתו ואחותה. בכך הגיעה לסיומה הטרגי הקריירה המרשימה של אחד המתמטיקאים החשובים במאה העשרים. גם כיום, שמונים שנה אחרי מותו, עבודותיו הן עדיין בסיס חשוב לענפים רבים במתמטיקה.
בין אמנות למדע
פליקס האוסדורף נולד ב-8 בנובמבר 1868 בעיר הגרמנית ברסלאו (כיום ורוצלאב בפולין). אביו לואיס היה איש עסקים שעבד בעיקר בענף הטקסטיל, אך גם היה אדם משכיל ומלומד שבגיל 14 כבר הוסמך ללמד תורה, ובהמשך פרסם מאמרים בנושאים תורניים והיה פעיל בקהילה היהודית בגרמניה. אמו הדוויג (או יוהנה לפי חלק מהרישומים), הייתה נצר למשפחת טייץ העשירה, שבבעלותה הייתה רשת של חנויות כלבו. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה ללייפציג בעקבות עבודתו של האב, שניהל כמה חנויות בעיר, ושם פליקס גדל והתחנך.
האוסדורף היה תלמיד מצטיין בתחומים רבים. התיכון שבו למד שם דגש על שפות קלאסיות, ולמבחן הסיום היה עליו לכתוב מאמר בלטינית על עמדותיו של המדינאי הרומי קיקרו. כמו כן הוא כתב שירה בלטינית ובגרמנית, ופעמים רבות התבקש לדקלם משיריו באירועים של בית הספר, הוא הצטיין במתמטיקה ובפילוסופיה, ובמיוחד בלט בכישרונו המוזיקלי, כפסנתרן מחונן. חברה של המשפחה סיפרה לימים כי כשסיים את לימודי התיכון התלבט האוסדורף אם ללמוד מוזיקה באקדמיה ולשאוף לקריירה של מלחין, אך בסופו של דבר נכנע ללחץ של אביו ובחר במדעים.
